הדוח של ועדת לוקר כולל המלצות להגברת התחרות, היעילות והיציבות בשוק אמצעי התשלום המתקדמים ובתשתיות מערכות התשלומים והסליקה וכן את "קריאת הכיוון" לפעילות מערך התשלומים והסליקה בעתיד
הוועדה הבין-משרדית לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים הוקמה במארס 2014 במטרה להסדיר את תחום אמצעי התשלום המתקדמים. הוועדה הוקמה בהתאם להמלצות דוח הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי ("ועדת לוקר") אשר הצביעו על כך שיש צורך בקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל, כדי שיוכלו להוות חלופה לאמצעי תשלום מבוססי נייר (מזומן וצ'קים). בנובמבר 2015 פרסמה הוועדה דוח ביניים, דוח אשר גובש לאחר קיום בחינה מעמיקה במטרה לקדם את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל.
החל ממועד פרסום דוח הביניים פעלה הוועדה לקידום עיקרי ההמלצות שפורסמו בדוח – חלק מהמלצות הוועדה קודמו בהצלחה ואחרות נמצאות בשלבי יישום שונים. כמו כן, הוקמו צוותי עבודה שונים לצורך יישום המלצות דוח הביניים וכן הוועדה קיימה מספר שימועים עם גורמים בעלי עניין במערך התשלומים, זאת מתוך ההכרה בחשיבות הדיאלוג עם השחקנים השונים והבנת צרכי השוק.
יישום ההמלצות מאפשר את בניית התשתית הנדרשת לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל במישור המשפטי, הטכנולוגי והצרכני, ובכך להוביל להפחתת השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר והרחבת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים, בדומה למתרחש במדינות שונות בעולם, תאפשר פיתוח של שירותי תשלום לרבות ארנקים אלקטרוניים, אפליקציות תשלומים ואמצעי תשלום לביצוע תשלומים ללא-מגע (Contactless).
ההמלצות הסופיות של ועדת לוקר:
1. להקים תשתית סליקה מרכזית ותשתית תקשורת לאומית מאובטחת לביצוע תשלומים באמצעים מתקדמים.
בהתאם להמלצת דוח הביניים של הוועדה, הוקם בינואר 2016 צוות פנימי בבנק ישראל, אשר בחן את הנושא בדגש על לימוד וסקירה של מערכות תשלומים קמעונאיות מהירות בעולם, לימוד של צרכי השוק הישראלי ממערכת תשלומים קמעונאית מהירה בישראל ומיפוי החלופות השונות לקידום ההמלצה.
הקמה של תשתית סליקה מרכזית בישראל תאפשר זמינות גבוהה לביצוע תשלומים מתקדמים (במידת האפשר, 24/7); הגברת התחרות במערך התשלומים על ידי כך שהגישה למערכות התשלומים בישראל תורחב לגופים שאינם תאגידים בנקאיים ועל ידי הרחבת סוגי הפעולות שניתן לבצע בלא שימוש בכרטיסי חיוב; הגברת היעילות של תהליך התשלומים בישראל; הגברת היתירות של מערכות התשלומים הקמעונאיות.
2. לגבש תזכיר חוק לאסדרת שירותי תשלום, חשבון תשלום ושירותי סליקה והנפקה.
בהתאם להמלצת דוח הביניים של הוועדה, הוקמה במארס 2016, ועדת משנה בהובלת בנק ישראל ובהשתתפות משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים. במהלך דיוני ועדת המשנה גובשו העקרונות לאסדרת שירותי התשלום, בין היתר, בהתבסס על האסדרה האירופאית בנושא שירותי תשלומים – Payment Services Directive (PSD), בהתאמות לשוק המקומי.
מטרות החוק הינן הגברת התחרות בשוק שירותי התשלום על ידי פתיחת השוק לשחקנים חוץ בנקאיים; שמירה על יציבות מערך התשלומים; מתן הגנות צרכניות ללקוחות של נותני שירותי התשלום; קידום חדשנות טכנולוגית ועסקית. עקרונות אלו פורסמו להערות הציבור באוקטובר 2016 והם מהווים בסיס לכתיבת טיוטת תזכיר חוק שירותי התשלום המנוסחת בימים אלו.
3. להתאים את התשתית המשפטית הקיימת לפעילות באמצעי התשלום המתקדמים.
התאמת התשתית המשפטית הינה הכרחית לקידום ופיתוח של אמצעי תשלום אלקטרונים חדשים בישראל תוך שמירה על יציבות מערך התשלומים בישראל וצמצום הסיכונים השונים הכרוכים בשימוש באמצעי תשלום אלו.
4. לקדם במסופי התשלום (POS) תשתית שתאפשר לבצע עסקאות ללא מגע (Contactless).
בהתאם להמלצת דוח הביניים של הוועדה, במאי 2016, פרסם הפיקוח על הבנקים הוראת ניהול בנקאי תקין 472 – סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב, המתייחסת, בין היתר, לדרישה לתמיכה בעסקאות ללא מגע (Contactless) במסופים חדשים. הטמעה של תשתית פיזית וטכנולוגית לתמיכה בעסקאות ללא מגע (Contactless) בבתי העסק תאפשר פיתוח של ארנקים אלקטרוניים והטמעה רחבה יותר של כרטיס חיוב הכוללים רכיב לביצוע עסקה ללא מגע, דבר אשר יאפשר לבצע תשלומים באופן נוח ומהיר יותר בבתי העסק בעיקר בעסקאות תשלומים בערכים נמוכים.
5. ליעל את שרשרת ביצוע עסקה של הוראת חיוב דיגיטלית.
בהתאם להמלצת הוועדה, הוקם בינואר 2016 צוות פנימי בבנק ישראל, אשר ביצע בחינה ראשונית של נושא "הוראת חיוב דיגיטלית" לרבות התייחסות לשרשרת ביצוע העסקה באמצעי תשלום ובחינת צורכי השוק הישראלי, הצוות הפנימי המליץ לקדם את הוראת חיוב דיגיטלית אשר תוכל לשמר, ככל שניתן, את יתרונותיו של הצ'ק המסורתי ולצמצם את החסרונות הטמונים בו. לאחרונה הוקם צוות משפטי בין-משרדי שמטרתו לבחון האם יש צורך ביצירת מסגרת משפטית מותאמת להוראת חיוב דיגיטלית.
בנוסף, בנק ישראל פועל בימים אלו בשיתוף עם המערכת הבנקאית ליישום חוק הסליקה האלקטרונית ובמקביל מקדם רפורמה בפעילותה של מסלקת הנייר ובכלל זה סליקה של צ'ק שהופקד באפליקציה סלולרית, ביטול מושב הסליקה הידני ועיצור שוברי הגבייה. המטרה המרכזית של צעדים אלו היא מעבר לדיגיטציה מלאה של כלל הוראות החיוב מבוססי הנייר בישראל.
6. לקדם חינוך צרכני ויצירת אמון של הצרכנים באמצעי תשלום מתקדמים.
הוועדה סבורה שהמהלכים לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, צריכים להיעשות בליווי ותמיכה של חינוך פיננסי והסברה לציבור הרחב.
יו"ר ועדת לוקר, גב' עירית מנדלסון: "יישום המלצות הדוח יובילו את מערך התשלומים והסליקה בישראל אל עתיד, בו אמצעי תשלום ופתרונות תשלום מתקדמים יהיו חלק בלתי נפרד מהפעילות הפיננסית של אזרחי ישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות בעולם. יישום המלצות הדוח יגביר את היעילות והתחרות במערך התשלומים והסליקה, בין היתר, על ידי כניסה של שחקנים חדשים, זאת תוך שמירה על יציבותו של מערך התשלומים והסליקה."