יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל דורש לבחון כיצד מחושבת עמלת פירעון מוקדם על משכנתאות והאם ניתן להפחיתה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום להכין לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק הבנקאות ולבצע שינויים בעמלת הפירעון המוקדם של משכנתה, של ח"כ יואב קיש, שעליה חתומים חברות וחברי כנסת רבים נוספים. היו"ר כבל התייחס בפתח הישיבה להצעה ואמר כי המטרה היא לא לגרום לבנקים להפסיד, אלא להגן על הצרכנים ולדאוג להוגנות עסקית בין הצדדים, כאשר ברור הוא שבמערכת היחסים לבנק תמיד יהיה יותר כוח מאשר לצרכן.
ח"כ קיש ציין כי בתחילה הציע לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן כזה שיאפשר לבנקים לגבות אותה רק במהלך השנה הראשונה מיום נטילת המשכנתה. עם זאת, ח"כ קיש ציין כי במשך כשנה הוא בקשר עם המפקחת על הבנקים, כשהמטרה היא להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהפחית את עלות המשכנתאות, וכי הוא הסכים שהצעתו לא תחול על הלוואות שכבר ניתנו. עוד סיכם קיש עם המפקחת על הבנקים כי במקום ביטול העמלה הבנקים יחויבו להציע ללקוחות שני מסלולים, האחד עם עמלת פירעון מוקדם והשני ללא עמלה, והלקוח הוא שיבחר.
ח"כ קיש הוסיף כי הוא "מבקש להיכנס לקרביים של עמלת הפירעון המוקדם, ולהבין כמה זה עולה לבנק". לדבריו, כיום העמלה מפצה את הבנק גם על רווחים שהיה יכול לקבל בעתיד, כשלמעשה בנק יכול לתת את הכסף ללווה אחר ולצמצם את הנזק. לפיכך, אמר ח"כ קיש, כי הפיצוי שצריך לקבל הבנק הוא רק על הנזק שנגרם לו, ולא על רווח עתידי. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי אין ויכוח שהבנק הוא לא מוסד צדקה והוא צריך להרוויח כסף, עם זאת הצעת החוק של קיש במקומי.
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ציינה גם היא כי ההסכמה עם ח"כ קיש היא לאפשר לבנק להציע שני מסלולים, עם עמלה או בלי, אולם הוסיפה כי "המצב הקיים הוא נכון ולא צריך לשנות את נוסחת החישוב של עמלת הפירעון המוקדם. אנחנו חולקים על הטענה שמדובר ברווחים עתידיים, התשלום בא לפצות את הבנק על ההפסד הכלכלי שנגרם לו, וזה שווה למה שח"כ קיש קורא לו רווחים עתידיים".
ח"כ קיש התעקש ואמר כי ביקש שבנק ישראל יציג לו נתונים שיוכיחו את הטענה, כדי להבין מה העלות האמתית של הבנקים ולפצות אותם רק עבורה. פרץ השיבה כי "זה נתון פנימי של הבנקים וזה בעייתי". היא הוסיפה כי יש הבדל בין עלות גיוס הכספים של בנק קטן לעומת בנק גדול, כאשר בנק גדול מגייס כספים בעלות נמוכה יותר. פרץ הסבירה כי אם תתקבל הצעת ח"כ קיש עמלת פירעון של הלוואה מבנק קטן תהייה גבוהה יותר מעמלה של בנק גדול, והדבר לא יטיב עם הלקוחות. עוד ציינה פרץ כי גם אחרי חישוב העמלה הלקוח זוכה להפחתות שיכולות להגיע עד 40%. לדבריה, מאז תחילת 2017 בוצעו בקשות לפירעון מוקדם בסכום של 20 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-300 מיליון שקל בשנה בשנים עברו.
קנס על פירעון מוקדם כ-50 אלף שקל
מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, טענה כי שוק המשכנתאות יציב ותחרותי וכל שינוי בו לא יהיה לטובת הלקוחות. נציג המשמר החברתי, שי חדד, ביקש במסגרת הפרויקט "אני רק שאלה" להפנות לח"כ קיש שאלה כיצד ימנע מהבנקים לפצות עצמם על ההפסד באמצעות העלאת עמלה אחרת. היו"ר כבל וח"כ קיש השיבו כי אם חברי הכנסת היו נרתעים מאיומים כאלה לא היו מחוקקים אף חוק.
נציג התאחרות יועצי המשכנתאות, רימון חייט, אמר כי לרוב העמלות שמציגים הבנקים ללקוחות מגיעות לעשרות אלפי שקלים, לדבריו, "כשלקוח רואה שיש קנס על פירעון מוקדם של 50 אלף שקל הוא נבהל וממשיך לשלם ריבית גבוהה, למרות שם היה משלם את העמלה הוא היה חוסך בתשלומי הריבית". לדבריו, "הבנקים מפחידים את הציבור ובגלל חוסר מודעות אנשים לא מבצעים מחזור משכנתה. זה משמר את הלקוח במצב שהוא משלם הרבה יותר כסף מהעמלה". נציג איגוד הבנקים, רון מאירי, טען מנגד כי זו בדיוק ההוכחה שלא מדובר בפיצוי על רווח עתידי, אלא פיצוי על הנזק של הבנק. הוא הוסיף כי הסיבה שאין מחזורים היא שלקוחות לא באים למחזר משכנתה כשהריבית עולה.
היו"ר כבל סיכם את הישיבה וביקש כי לדיון הבא יונח בפני הוועדה נוסח לתקן את החוק כך שהבנקים יחויבו להציע שני מסלולים, אחד עם עמלת פירעון מוקדם ואחד בלי, בהתאם לסיכום של ח"כ קיש עם בנק ישראל. הוא הוסיף ודרש, הן מבנק ישראל והן מח"כ קיש, להעביר לוועדה נתונים על אופן חישוב העמלה, על מנת שאפשר יהיה לבחון האם מדובר בפיצוי על הנזק או בפיצוי על רווח עתידי ולבחון האם ניתן להפחיתה.