מחקר: מוביליות בין-דורית בשכר בישראל – השוואה בינלאומית ובין קבוצות אוכלוסייה
שוויון הזדמנויות הוא אידיאל שבעיני רבים נתפש כמצפן על פיו ראוי לכוון את המדיניות הציבורית. זאת מתוך תפיסה כי ראוי שרמת הרווחה בה אדם חי תיגזר מהבחירות שלו והמאמצים שהשקיע ופחות מנסיבות הולדתו. אך בעוד שאת ההזדמנויות העומדות בפני כל פרט קשה למדוד; במדעי החברה נהוג להתייחס למוביליות (ניעות) הבין דורית (Inter-generational mobility) – דהיינו, לקשר בין מצבם של ההורים לזה של ילדיהם בהגיעם לבגרות – כאומדן למידה בה בחברה מסוימת מתקיים שוויון הזדמנויות.
הבנת המידה בה מתקיימת מוביליות בין דורית חשובה גם כדי להבין את המשמעויות ארוכות הטווח של אי השוויון והעוני, שבישראל כידוע הם גבוהים יחסית, ובמיוחד בקרב ילדים. הרי אי השוויון והעוני נמדדים בנקודת זמן ספציפית, ועשויים להתפרש בצורה שונה, כתלות ברמת המוביליות הבין דורית. במצב בו לילדים שנולדו למעמד כלכלי-חברתי נמוך יהיה סיכוי גבוה להגיע למעלה הסולם החברתי כלכלי בחייהם הבוגרים – כלומר, במידה והמוביליות הבין דורית כלפי מעלה גבוהה – סביר שאי השוויון יחשב כבעיה פחות חמורה, ולהיפך.
לאור חשיבות הנושא, נערך לאחרונה באגף הכלכלן הראשי מחקר בו נמדדה המוביליות הבין דורית בשכר בישראל. זאת תוך שימוש בקובץ נתונים מנהליים בו נתוני שכר לכלל ילידי 1985-1975 בשנים 2014-2011, וכן לשכר המצרפי של הוריהם כשהיו הפרטים בני 20 ו-24. כלומר, המוביליות נמדדה על בסיס בחינת הקשר בין שכר הילדים סביב גיל 34 ולשכר של הוריהם סביב גיל 50.
שלושת הממצאים הבולטים של המחקר הם:
1. המוביליות הבין דורית בשכר בישראל גבוהה ביחס לזו שבמדינות מפותחות אחרות
מבחינה אמפירית, מוביליות בין דורית בשכר היא הקשר שבין שכר ההורים לשכר ילדיהם. הדרך הפשוטה והמקובלת ביותר להצגת עוצמת הקשר הנ"ל היא לבחון את המקדם של רגרסיה פשוטה הבוחנת את הגמישות בין שכר ההורים לילדיהם (Inter-Generational Elasticity, IGE). הגמישות המתקבלת מבטאת את מידת חוסר המוביליות הבין דורית (שכן גמישות גבוהה פירושה שקיים קשר חזק בין הכנסת ההורים להכנסת הילדים). כאשר מחסירים מהמספר אחד את הגמישות הנ"ל, מתקבל אומדן למידת המוביליות הבין דורית בשכר. האומדנים למדינות השונות ולישראל מופיעים בתרשים ש1.
בישראל, כמו בכל העולם, קיים קשר חיובי בין שכר ההורים לשכר הילדים. אולם, בהשוואה בינלאומית הקשר הנ"ל בישראל חלש יחסית. דהיינו, בישראל רמת ההכנסה של ההורים מנבאת בצורה פחותה מה עשויה להיות רמת ההכנסה של ילדיהם.
הממצא לפיו רמת המוביליות הבין דורית בשכר בישראל גבוהה מציב את ישראל כתצפית חריגה, שכן בדרך כלל נמצא קשר שלילי בין אי השוויון במדינה למידת המוביליות הבין דורית באותה מדינה. תרשים ש2 מציג את העקומה המשקפת את הקשר הנ"ל, עקומה המכונה "עקומת גטסבי הגדול". כך, אי השוויון בהכנסות משקי הבית בישראל גבוה, אך למרות זאת המוביליות הבין דורית גבוהה גם כן. הסבר חלקי למוביליות הגבוהה היא היותה של ישראל מדינת הגירה. בעוד שהאומד הגולמי לגמישות בין שכר ההורים לזה של ילדיהם הוא 0.16 לכלל האוכלוסייה, הוא עומד על 0.13 בקרב מהגרים ו-0.2 בקרב מי ששני הוריו הם ילידי ישראל.
2. בעוד המוביליות בישראל גבוהה באופן כללי, הסיכוי של אלה שהוריהם ממעמד נמוך לעלות עד מעלה הסולם פחות מרשים
בסעיף הקודם הוצגה המוביליות הבין דורית לכל מדינה כמספר יחיד, שחושב על בסיס מתודולוגיה מחקרית מקובלת. בהשוואה זו נמצא כאמור שהמוביליות בישראל גבוהה יחסית. עם זאת, התמונה המתקבלת מבחינה של המוביליות לאורך ההתפלגות ההכנסות מורכבת יותר.
אחת הדרכים להצגת מידע רב יותר בתיאור המוביליות הבין-דורית היא לבחון את טבלת המעברים, אשר מוצגת בטבלה מספר 1. בכל תא בטבלה רשומה ההסתברות לכך שילד הנולד לחמישון הכנסות מסוים (השורה), יגיע לחמישון הכנסות מסוים בעת הגיעו לבגרות (העמודה). הצגה זו מאפשרת לחשוף, לדוגמא, את רמת הדביקות בקצוות ההתפלגות כגון הסיכוי שפרט לחמישון התחתון יישאר בחמישון התחתון. בנוסף, שיטה זו מאפשרת להבחין בין מוביליות כלפי מעלה (הסיכוי שילד למשפחה עניה יעלה בסולם ההכנסות) לבין מוביליות כלפי מטה.
בטבלה נראה כי הסיכוי שילדים להורים עם שכר נמוך (מהחמישון התחתון) להישאר בשכר נמוך (חמישון תחתון) עומד על 27.7%, שיעור נמוך בכ-6% מהשיעור המקביל בארה"ב. כך שניתן לכאורה לומר כי "החלום האמריקאי" מתקיים יותר בישראל מאשר בארה"ב.
כמו כן, הסיכוי של ילד להורים עם שכר נמוך לעלות לחמישון העליון עומד על 10.5%; כאשר בהשוואה בינלאומית סיכוי זה מעט יותר קרוב לארה"ב, מדינה בה המוביליות נמוכה באופן כללי, וקצת פחות קרוב לדנמרק וקנדה, מדינות בהן המוביליות גבוהה באופן כללי וכך גם הסיכוי למוביליות כלפי מעלה. כלומר, בעוד המוביליות בישראל גבוהה באופן כללי, הסיכוי של אלה שהוריהם ממעמד נמוך לעלות עד מעלה הסולם פחות מרשים. במקביל, גם הסיכוי שילדים להורים בעלי הכנסה גבוהה יחסית ירדו בסולם החברתי-כלכלי קטן ביחס לדנמרק וקנדה. דהיינו, בעוד המוביליות גבוהה באופן כללי, עדיין קיים קיבעון מסוים בקצה העליון של הפלגות ההכנסות. נתון זה מתיישב עם העובדה שפערי השכר בישראל בין העשירון העליון לחציון (יחס 50\90) ולעשירון התחתון (יחס 10\90) גבוהים יחסית – הרי קשה יותר לטפס בסולם כאשר שלביו רחוקים מאוד זה מזה.
3. לילדים ערבים וחרדים ששכר הוריהם נמוך יחסית, סיכוי נמוך יותר לעלות בסולם החברתי-כלכלי
תרשים 3 מציג את המיקום היחסי בהתפלגות ההכנסה של דור ההורים ודור הילדים, בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה שונות – ערבים, חרדים, יוצאי ברה"מ לשעבר, יוצאי אתיופיה, יוצאי אסיה/אפריקה, יוצאי אירופה/אמריקה ומי ששני הוריו נולדו בישראל ("ותיקים"). מהתרשים עולה כי באופן כללי יש התכנסות בין הקבוצות מהמגזרים השונים או מרקע תרבותי שונה, והפערים בין הקבוצות בדור הילדים קטנים משמעותית מאשר בדור ההורים (יוצאי דופן הם החרדים, אשר בקרבם מצבו היחסי של דור הילדים הורע). בתוך כך, בולטת במיוחד העלייה החדה של יוצאי אתיופיה – בעוד שבממוצע בדור ההורים הכנסת קבוצת אוכלוסייה זו עמדה על האחוזון ה-22 בהתפלגות השכר הכללית, בדור הילדים ההכנסה הממוצעת של קבוצה זו עלתה לאחוזון ה-42.
עם זאת, למרות שבאופן כללי קיימת מגמה של התכנסות בין הקבוצות, התכנסות זו צפויה במידה רבה, שכן, לקבוצות המגיעות מ"נקודת פתיחה" חזקה יש הסתברות גבוהה יותר לרדת בסולם ההכנסות מאשר לעלות בו, ולהפך, בין השאר מכיוון שלסולם הכלכלי גבולות חסומים (ילדיו של מי שנמצא באחוזון העליון אינם יכולים לעלות בדירוג היחסי אלא רק אולי לרדת, ולהפך).
לכן, את ההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה נכון יותר לבחון בעזרת השינוי במיקום על התפלגות השכר, תוך התחשבות בנקודת הפתיחה של כל קבוצה. כך למשל, רצוי לבחון את השיפור במעמד אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ביחס לקבוצת השוואה המאופיינת באותה רמת הכנסה בדור ההורים. במילים אחרות, לבחון לאיזה אחוזון הגיעו ילדים מהקבוצות השונות שהכנסת הוריהם נמצאה באחוזון נתון. בחינה זו מעלה כי בעוד שילד להורים יוצאי אתיופיה מרמת הכנסה נתונה יעלה בממוצע 20 אחוזונים; ילד ליוצאי מדינות אסיה/אפריקה, מאותה רמת הכנסה, יעלה כ-24 אחוזונים בממוצע; ילד להורים ילידי ברה"מ לשעבר, מאותה רמת הכנסה, צפוי לעלות 26 אחוזונים; ילד ערבי, מאותה רמת הכנסה, צפוי לעלות 17 אחוזונים; וילד חרדי מאותה רמת הכנסה צפוי לעלות 10 אחוזונים בלבד. כלומר, ילדים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה מתקדמים באופן יחסי ובממוצע בקצב איטי יותר מאשר ילדי יוצאי ברה"מ, אירופה/אמריקה, אסיה/אפריקה וקבוצת הוותיקים.
הממצא לגבי מידה נמוכה יחסית של מוביליות לערבים וחרדים חשוב במיוחד, וזאת לאור העובדה כי משקל האוכלוסיות הנ"ל מכלל האוכלוסייה צפוי לגדול בעשורים הקרובים. הממצא מרמז כי במהלך העניינים הנוכחי, רמת המוביליות בישראל עשויה לרדת.
סיכום
רמת המוביליות הבין דורית בישראל גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית. עם זאת, בכדי להסיק כי שוויון ההזדמנויות בישראל אכן גבוה, יש לחקור את המנגנונים הסיבתיים העומדים בבסיס תוצאת המחקר. לדוגמא, ייתכן שהסיבה לתוצאה היא אחוז גבוה של מהגרים בישראל. זאת כאשר באופן כללי לילדי מהגרים קל יותר להשתלב בשוק העבודה (פחות פערי שפה וכו'). אם עובדה זו מסבירה את הפער ברמת המוביליות הבין דורית הנאמדת, ייתכן כי הרמה הגבוהה היא זמנית.
כמו כן, מבחינה של המוביליות על פני התפלגות ההכנסות עולה כי התוצאה לגבי האוכלוסייה הכללית לא מתקיימת במלואה בקצה העליון של התפלגות ההכנסות, כלומר, ברמות ההכנסה הגבוהות ביותר. נתון זה מתיישב עם העובדה שפער השכר בישראל בין העשירון העליון לעשירון התחתון גבוה יחסית – הרי קשה יותר לטפס בסולם כאשר שלביו רחוקים מאוד זה מזה.
מהשוואת קבוצות האוכלוסייה בישראל עולה כי קיימים הבדלים גדולים בקצב ההתכנסות בין הקבוצות השונות. במיוחד בולטת המוביליות הנמוכה יחסית של הערבים והחרדים, כאשר לעובדה זו עשויה להיות השפעה על מידת המוביליות בעתיד.