הדיור בישראל – ממצאים מסקר הוצאות משק הבית, 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום ממצאים מסקר הוצאות משק הבית לשנת 2016 המודד את רמת החיים החומרית והכלכלית של משקי הבית בישראל מהיבט ההוצאות, ההכנסות ובעלות על מוצרים.
בשנת 2016 כלל מדגם סקר הוצאות משק הבית 8,903 משקי בית המייצגים כ-2,497,000 משקי בית באוכלוסייה. נדגמו בסקר 252 יישובים ואוכלוסיית הסקר כללה את כל היישובים לרבות קיבוצים מתחדשים ומושבים שיתופיים ולמעט בדווים בדרום (כיסוי של כ-97% מכלל האוכלוסייה). ב-2016 אחוזי ההשבה לסקר היו כ-75%.
אחוז הגרים בדירות בבעלות ובשכירות, ואחוז הבעלות על דירות לפי מספר דירות
דירות למגורים
בממוצע הארצי, אחוז הגרים בדירות בבעלות הוא 67.6%, ואחוז הגרים בדירות שכורות – הוא 27.2%. בשנים 2016-1997 חלה ירידה באחוז הגרים בדירות בבעלות בקרב כלל משקי הבית, מ-70.2% ל-67.6%, בהתאמה. בקרב עולים מבריה"מ (לשעבר) 49.2% גרים בדירות בבעלות, ואחוז הגרים בדירות שכורות – הוא 48.3%. ואילו בקרב יוצאי אתיופיה 60.5% גרים בדירות בבעלותם, ואחוז הגרים בדירות שכורות – הוא 38.6%.
דירות שאינן בהכרח משמשות למגורים
בשנת 2016, ל-62.9% ממשקי הבית הייתה דירה אחת בלבד בבעלותם (שאינה בהכרח משמשת למגורים של בעלי הדירה), ול-9.7% ממשקי הבית היו שתי דירות או יותר (דירות המשמשות בין היתר להשקעה).
בשנים 2016-2003 חלה ירידה של 6.6 נקודות האחוז באחוז הבעלות על דירה אחת, ועלייה של 6.5 נקודות האחוז באחוז הבעלות על שתי דירות או יותר. עיקר העלייה הייתה מ-2008, והיא הייתה רצופה. ואולם לראשונה מאז 2008, ב-2016 חלה עצירה בהשוואה ל-2015. בקרב משקי בית שאין בעלותם דירה כמעט שלא חל שינוי לאורך השנים.
אחוזי בעלות של משקי בית על דירות, 2016-2003
| ללא בעלות על דירה | בעלי דירה אחת | בעלי שתי דירות או יותר | |
|---|---|---|---|
| 2003 | 27.3 | 69.5 | 3.2 |
| 2004 | 27.7 | 68.7 | 3.6 |
| 2005 | 28.2 | 69.4 | 2.4 |
| 2006 | 29 | 68 | 3 |
| 2007 | 29 | 68.5 | 2.5 |
| 2008 | 29.6 | 67 | 3.4 |
| 2009 | 29.3 | 66.5 | 4.2 |
| 2010 | 28.8 | 66.7 | 4.5 |
| 2011 | 27.6 | 66 | 6.4 |
| 2012 | 28 | 64.1 | 7.9 |
| 2013 | 27.9 | 63.7 | 8.4 |
| 2014 | 27.9 | 63 | 9.1 |
| 2015 | 27.5 | 62.6 | 9.9 |
| 2016 | 27.4 | 62.9 | 9.7 |
באופן כללי, ניתן לראות שככל שחמישון ההכנסה גבוה יותר, כך אחוז בעלי שתי דירות או יותר גבוה יותר, ואילו אחוז משקי הבית ללא בעלות על דירה נמוך יותר. בפילוח מספר דירות בבעלות לפי חמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית בשנת 2016, רואים כי אחוז משקי הבית שאין בבעלותם דירה, גבוה פי 5 בחמישון התחתון (46.3%) מאשר בחמישון העליון (9.2%). כמו כן, אחוז משקי הבית שבבעלותם שתי דירות או יותר, גבוה פי 18 בחמישון העליון (29.1%) בהשוואה לחמישון התחתון (1.6%).
החל משנת 2014 נחקרה גם כמות הדירות בבעלות בסקר הוצאות משק הבית. ניתן לראות כי בשנת 2016 לכ-686 אלף משקי בית שהם 27.4% מסך כל משקי הבית, לא הייתה בעלות על דירה כלל. לכ-1,570,000 משקי בית שהם 62.9% מסך כל משקי הבית, הייתה בעלות על דירה אחת בלבד. ל-241 אלף משקי בית שהם 9.7% מסך כל משקי הבית, הייתה בעלות על שתי דירות או יותר.
בשנת 2016, מתוך משקי הבית שבבעלותם היו שתי דירות או יותר, כ-50 אלף משקי בית (2% מסך אוכלוסיית משקי הבית) היו בעלי שלוש דירות או יותר. זוהי עלייה לעומת כ-47 אלף משקי בית (1.9%) ב-2015 וכ-44 אלף משקי בית (1.8%) ב-2014. כלומר, משנת 2014 (תחילת שנת החקירה של מספר דירות בבעלות) ועד שנת 2016, עלה מספר משקי הבית שבבעלותם שלוש דירות ויותר בכ-3,000 משקי בית מדי שנה, עלייה של כעשירית האחוז מדי שנה.
אחוז הגרים בדירות שבבעלותם לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית
בשנים 2016-1997 חלה ירידה של 2.6 נקודות האחוז באחוזי הגרים בדירות שבבעלותם, בקרב כלל משקי הבית. בפילוח אחוזי הבעלות על דירה של משקי הבית לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית (תרשים 2), נמצא שבעשירון התחתון רק 41.4% גרים בדירה שבבעלותם ואילו בעשירון העליון 81.4% גרים בדירה שבבעלותם. ואולם בהשוואה ל-2015, בעשירון התחתון חלה עלייה באחוז הגרים בדירות בבעלות לעומת ירידה בעשירון העליון.
אחוז הגרים בדירות שבבעלותם – השוואה בין-לאומית
באחוז הממוצע של הגרים בבעלות בקרב 27 מדינות האיחוד האירופי (EU) חלה ירידה מ-73.2% ב-2008 ל-69.1% ב-2016.
אחוז הגרים בדירות בבעלות בישראל (67.6%) ב-2016, נמוכים מממוצע האיחוד האירופי (69.1%), ומדורגים בשליש התחתון בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופי. אחוז זה גבוה מעט יותר ממדינות כמו שוודיה, צרפת, הממלכה המאוחדת, וגרמניה, ונמוך יותר ממדינות כמו בלגייה, יוון, איטליה, ספרד, פולין והונגריה. אחוזי הבעלות על דירה הנמוכים ביותר נמצאו בגרמניה (51.7%), והגבוהים ביותר – ברומניה (96.0%).
תשלומי משכנתא לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית
מפילוח שיעור משלמי משכנתא וגובה ההחזר החודשי הממוצע של משכנתא לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, ניתן לראות כי באופן כללי, גובה התשלום של המשכנתא עולה עם העלייה בעשירונים (פרט לעשירונים 6 ו-8). התשלום הממוצע על משכנתא בעשירון העליון היה הגבוה ביותר – 4,851 ש"ח, פי 2.7 מהתשלום הממוצע על משכנתא בעשירון התחתון – 1,773 ש"ח.
אחוז משלמי המשכנתא עולה ככל שהעשירון גבוה יותר עד לעשירון 6 (אמצע עשירוני הביניים), משם ואילך חלה ירידה באחוז המשלמים משכנתא.
נתוני דיור לפי רמת דתיות וקבוצת אוכלוסייה, 2016
67.3% מסך משקי הבית היהודיים גרים בדירות שבבעלותם, לעומת 78.3% במשקי בית ערביים. האחוז הגבוה ביותר של הגרים בדירות במשקי בית יהודיים הוא בקרב דתיים (74.1%), והנמוך ביותר – בקרב חילונים (62.3%). במשקי בית ערביים, האחוז הגבוה ביותר הוא בקרב דתיים מאוד (97%), והנמוך ביותר גם הוא בקרב חילונים (69.3%).
בקרב הגרים בדירות בבעלות, צפיפות הדיור, גבוהה יותר במשקי בית ערביים (1.28 נפשות לחדר מגורים), בהשוואה למשקי בית יהודיים (0.78 נפשות לחדר מגורים), וכך גם בקרב הגרים בשכירות (1.5 לעומת 0.87 נפשות לחדר מגורים, בהתאמה).
בקרב הגרים בדירות בבעלות, צפיפות הדיור הגבוהה ביותר היא בקרב משקי בית דתיים מאוד, הן בקרב יהודים (1.37 נפשות לחדר מגורים), והן בקרב ערבים (1.48 נפשות לחדר מגורים). בממוצע, ערך דירה בבעלות בקרב משקי בית יהודים הוא 1,888 אלפי ש"ח, ואילו בקרב משקי בית ערבים, ערך הדירה נמוך יותר (1,005 אלפי ש"ח).
בפילוח לפי רמת דתיות, ערך דירה בבעלות הגבוה ביותר הוא בקרב משקי בית חילונים, הן אצל יהודים (2,008 אלפי ש"ח), והן אצל ערבים (1,246 אלפי ש"ח). והנמוך ביותר הוא בקרב משקי בית דתיים מאוד, הן אצל יהודים (1,663 אלפי ש"ח), והן אצל ערבים (716 אלפי ש"ח).
באופן כללי, ככל שרמת הדתיות עולה, כך אחוז הגרים בדירה בבעלות עולה, אך מנגד, ערך הדירה בבעלות יורד.
בקרב משקי בית יהודים, חלקם של משלמי משכנתא מתוך הגרים בדירות בבעלות היה 44.5% בשנת 2016, והתשלום החודשי הממוצע לפירעון משכנתא היה 3,338 ש"ח. אחוז משלמי המשכנתא הגבוה ביותר היה במשקי בית חרדיים – 54.8%, והנמוך ביותר היה במשקי בית חילונים – 43.3%.
אחוז המשלמים משכנתא במשקי בית ערביים, נמוך מאוד ביחס למשקי בית יהודים – 8.5%. גם התשלום החודשי הממוצע לפירעון משכנתא במשקי בית ערביים נמוך אף הוא יחסית למשקי בית יהודים והיה 1,691 ש"ח בשנת 2016.