רשות ההגבלים העסקיים: גילוי דעת סופי בעניין אכיפה נגד מחיר בלתי הוגן

אכיפת האיסור תיעשה במקרים בהם אין חלופה תחרותית ובהם אין רגולטור ייעודי העוסק בפיקוח על מחירים.

בוטלה הגנת "נמל המבטחים" מגילוי הדעת הקודם, לפיה כל עוד הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו אינו עולה על 20% לא ינקטו כנגד בעל המונופולין פעולות אכיפה.

רשות הגבלים עסקיים פרסמה היום (ג') את גילוי הדעת הסופי בדבר שיקוליה באכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה. גילוי דעת זה מחליף את גילוי דעת קודם שעסק בנושא ומציג את מדיניותה המעודכנת של הרשות בנושא. גילוי הדעת החדש הוא פרי התובנות של הרשות הן מיישום גילוי הדעת הקודם ונכתב בעקבות מגוון דעות ועמדות שונות שהובאו בפניה במהלך עשרת החודשים האחרונים, במהלכם קיימה הרשות שימוע ציבורי רחב היקף בסוגיה.

במסגרת תהליך השימוע התקבלו עמדות רבות מהציבור, שפורסמו באתר הרשות, וניתנה חוות דעת מפרופ' פרדריק ג'ני, מומחה בינלאומי בתחום דיני התחרות העומד בראש ועדת התחרות ב- OECD. כמו כן, נערך ביום 6 בספטמבר 2016 סימפוזיון פומבי עם מומחים בתחום ההגבלים העסקים והרגולציה ופורסמה ביום 21 בספטמבר 2016 טיוטת גילוי הדעת להערות הציבור.

אכיפה כלפי מחיר בלתי הוגן גבוה כרוכה בסיכונים גבוהים ועלולה לפגוע במשק בטווח הארוך

פרופ' ג'ני ציין בחוות דעתו, כי אכיפה ישירה כלפי המחיר שנגבה על ידי בעל המונופולין משולה לטיפול בסימפטומים של מחלה מבלי לטפל בגורמים שהביאו לקיומה של המחלה. לכן, קיימת עדיפות לפעולות העוסקות בתיקון מבנה השוק על פני אכיפה ישירה של מחירים גבוהים. כמו כן, ציין פרופ' ג'ני, כי אכיפה כלפי מחיר בלתי הוגן גבוה כרוכה בסיכונים גבוהים ועלולה לפגוע במשק בטווח הארוך. באופן דומה, במרבית המקומות בעולם שבהם קיים איסור בדין על גביית מחירים גבוהים על ידי בעל מונופולין, האכיפה מתבצעת בזהירות ותוך שימת לב להשפעתה על התמריצים לחדשנות.

על פי גילוי הדעת החדש, השיקולים שתשקול רשות ההגבלים העסקיים ביחס לאכיפה יהיו דומים לאלו המקובלים בעולם. כאשר תשקול הרשות אכיפה ביחס למוצר מסוים שבמונופולין תתחשב הרשות במאפייניו הספציפיים של השוק הנבחן ובין השאר במאפיינים הנובעים מהדינמיקה הייחודית של שוק המוצר בישראל. הרשות תנקוט בפעולות אכיפה כלפי בעלי מונופולין בגין גביית מחירים בלתי הוגנים גבוהים, במקרים בהם אין פתרון תחרותי אחר שניתן להפעיל על מנת לטפל בבעיית השורש של השוק שנבחן, שתסמיניה באים לידי ביטוי בגביית מחיר גבוה מהצרכנים.

תבחן הרשות, האם המחיר הנגבה גבוה באופן משמעותי וברור מהמחיר שהיה נגבה בתנאי תחרות

ככל שלא נמצא סעד תחרותי, תבחן הרשות, האם המחיר הנגבה גבוה באופן משמעותי וברור מהמחיר שהיה נגבה בתנאי תחרות והאם המחיר הגבוה שנגבה הוא גם בלתי הוגן. שאלת אי ההוגנות תיגזר מיחסי הכוחות בין בעל המונופולין לבין הצרכן ותישקל על רקע הנסיבות הרלוונטיות, כגון מאפייני המוצר והביקוש אליו, חלקו ומעמדו של בעל המונופולין בשוק, מבנה הענף שבו פועלת הפירמה, רמת הסיכון בייצור מוצרים בענף זה ועוד.

כאשר שאלה זאת תעמוד לפתחה של הרשות, יילקחו בחשבון יחסי הכוחות בין בעל המונופולין לבין הצרכן. ככל שפערי הכוחות בין הצדדים גדולים יותר, כך שלצרכנים לא עומדת אלטרנטיבה אמיתית לרכישת המוצר, תיטה הרשות לראות בגביית מחירים הגבוהים באופן משמעותי מהמחירים שהיו נגבים בתנאי תחרות כפעולה לא הוגנת מצד בעל המונופולין.

כן יובא בחשבון קיומו או היעדרו של רגולטור ענפי, והפעולות שהוא נוקט, ככל שהוא נוקט, בשוק המדובר. ככל שקיים רגולטור כאמור, אשר מחזיק בידיו כלים ייעודיים לפיקוח על המחיר הנגבה על ידי בעל מונופולין, הרשות תיטה שלא לעשות שימוש בסמכותה זו.

הרשות החליטה לבטל את "נמל המבטחים" שהעניק גילוי הדעת הקודם לבעלי המונופולין, לפיו כל עוד הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו אינו עולה על 20% לא ינקטו כנגד בעל המונופולין פעולות אכיפה. ההחלטה על ביטול נמל המבטחים התקבלה על רקע קשיים רבים שעלו מעצם קיומו, ומתוך תפיסה לפיה נמל מבטחים המבוסס על פער של 20% (כמו כל פער אחר שהיה נקבע), הוא שרירותי ומתייחס באופן זהה לשווקים שונים ומגוונים מבלי לתת משקל להבדלים בין שווקים שונים ובין מוצרים שונים. במקום תנאי סף זה, העדיפה הרשות לקבוע שורה של תנאי סף המקובלים יותר בקרב מלומדים ורשויות תחרות בעולם, ואשר מבוססים על תנאי השוק הרלוונטי, מעמדה של הפירמה המונופוליסטית ונסיבות הגעתה למעמד זה.