בכפוף לאישור ההצעה במליאת הכנסת, יכנס האיסור לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומו; יו"ר הוועדה ח"כ רחל עזריה: "השפעה מכרעת על תדמיתה של ישראל בעולם"
ועדת הרפורמות אישרה הבוקר לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק ניירות ערך שתטיל איסור כולל על חברות בישראל להציע שירותי מסחר באופציות בינאריות, גם ללקוחות בחו"ל. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה "ישראל הפכה לאחת המעצמות בתחום האופציות הבינאריות.
שמענו כאן בוועדה על מקרים בלתי נסבלים ואף שוחחנו ב-LIVE עם אנשים מכל העולם על העוול שנעשה להם על ידי חברות שפועלות מכאן. גם המשטרה והרשות לניירות ערך הבהירו כאן בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את חשיבות החוק למדינה ככלל ולשוק ההון הישראלי בפרט. הפעילות הזאת אינה משקפת את הערכים של מדינת ישראל, ויש להצעת החוק השפעה מכרעת על תדמיתה של ישראל בעולם".
כבר במרס 2016 קבעה הרשות לניירות ערך כי לא יינתן רישיון זירת סוחר לחברות בישראל המציעות ללקוחותיהן מסחר באופציות בינאריות. עם זאת, מאחר וחוק ניירות ערך מגן רק על משקיעים בישראל, האיסור האמור חל רק על פנייה או הצעה ללקוחות בישראל. לדברי פרופ' שמואל האוזר שנכח בדיוני הוועדה, בשנים האחרונות מגיעות לרשויות השונות בישראל מאות תלונות מאזרחים ומרשויות בחו"ל, בעיקר אודות פעילותן של חברות בישראל המציעות מסחר באופציות בינאריות.
התנהלות בעייתית של נציגי מכירות
לקוחות, באי כוחם וגם עובדים לשעבר בחברות סיפרו בדיוני הוועדה על התנהלות בעייתית של נציגי מכירות ומנהלים בחברות הכוללת שקרים, הונאות והתנהגות בריונית שאינה בוחלת באף אמצעי למטרות רווח. מלבד הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם ללקוחות, דיברו רבים מהמשתתפים על הנזק התדמיתי שגורמת תעשייה זו למדינת ישראל, עד כדי עידוד אנטישמיות. מנגד, החברות הפועלות בתחום האופציות הבינאריות התנגדו בתוקף לתיקון החקיקה וטענו כי מדובר במוצר פיננסי לגיטימי המאושר במדינות רבות בעולם וכי אין הצדקה לאיסור גורף על הפעילות.
הצעת החוק שיזם משרד האוצר קובעת כאמור איסור מפורש על מסחר באופציות בינאריות בזירת סוחר, וזאת בין אם הזירה פונה ללקוחות בישראל ובין אם היא פונה ללקוחות מחוץ לישראל. כמו כן, מעניקה הצעת החוק סמכויות אכיפה לרשות ניירות ערך בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל אך פונות ללקוחות בחו"ל וקובעת כי הצעת מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או סוג אחר שיקבע שר האוצר, מהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.
לא רוצים אופציות בינאריות בזירות הסוחר
במהלך הדיונים עלו חששות מפגיעה בפעילותן של חברות טכנולוגיה המספקות תוכנות ושירותי תמיכה טכנית לחברות בחו"ל. ח"כ עודד פורר אמר "אני תומך בהצעות החוק, אנחנו לא רוצים אופציות בינאריות בזירות הסוחר. עם זאת חשוב לזכור שאנחנו קטר שמוביל את העניין הזה, גם כלפי אירופה ודווקא בגלל זה עלינו להיות זהירים מאוד. ישראל מפתחת טכנולוגיה בתחומים רבים כמו סייבר, טכנולוגיות צבאיות ופיננסים ובזה אנחנו לא רוצים לפגוע".
עו"ד ורו"ח משה אברהמי מחברת Spotoption, העוסקת בין היתר באופציות בינאריות, מחה ואמר שהצעת החוק כפי שהיא תמנע גם אספקת שירותים טכנולוגיים לחברות. הוא טען כי החברה שלו לגיטימית ואמר שעל אף שהחברה מוכרת על ידי הרשויות בישראל והטכנולוגיה שהיא מספקת מאושרת על ידי הרגולטורים במדינות היעד, הצעת החוק לא תאפשר לחברה להמשיך לעבוד. עם זאת, בדיון היום הובהר על ידי יועמ"ש הוועדה, עו"ד ורד קירו, כי חידוד שבוצע בנוסח ההצעה מוודא שהאיסור לא יחול על חברות המספקות תוכנות מדף או שירותי מחשוב אלא רק על חברות המשתתפות בפועל בתפעול זירת הסוחר ומתוגמלות על פי רווחיה.
בהתייחס להבהרה אמר ח"כ חיים ילין: "אנחנו לא רוצים שחברות הסטארטאפ יברחו לחו"ל. עם זאת, ברגע שהובהר על ידי הייעוץ המשפטי שאין חשש לפגיעה שלא צורך בחברות אני רגוע". ח"כ יגאל גואטה הוסיף כי "אסור לתת שום פתח או סדק לדבר הזה. צריך ללכת עם זה כמו שזה בלי סדקים ובלי חורים. אני לא רואה שהחוק מהווה איום על חברות הייטק, כי אם היה פה איום היו כאן מאות חברות שזועקות". יו"ר הוועדה ח"כ עזריה סיכמה את הסוגיה ואמרה "מכל הבדיקות שערכנו, לא נמצאה פגיעה בחברות ההיי-טק ולא פנו אלי משום חברה. ההיפך, הרשות לניירות ערך הציגה נתונים לפיהם האופציות הבינאריות פוגעות בהשקעות בישראל ובכך מזיקות לחברות ההיי-טק הישראליות".
יוסי הרצוג, בעלי Yukom תקשורת מחה על אישור ההצעה ואמר "אני 20 שנה בתחום הפורקס והאופציות הבינאריות, אני משווק את זה בכל העולם וגאה בזה. אני לא רמאי ולא נוכל. אני מסכים שיש הרבה שחקנים בשוק הזה שלא פועלים כחוק אבל גם כשקבעו רגולציה על פורקס בישראל הרשות לניירות ערך אישרה 6 חברות מתוך 300. כל היתר, הרמאים, נעלמו. אני דורש פיצוי וכל שקל שאקבל ילך לעובדים שלי, שאף אחד לא יגיד עליהם שהם רמאים ונוכלים. אופציה בינארית היא כלי לגיטימי ואם יש לי עובד רמאי בחברה הוא יפוטר מיד. כמה אפשר לשמוע את ההסתות האלה?"
בתום הדיון הצביעו חברי הכנסת הנוכחים ואישרו פה אחד את נוסח הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. בכפוף לאישור הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, תיקון החקיקה יכנס לתוקף 3 חודשים מיום פרסומו ברשומות.