מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 49), התשע"ז-2017
מוצע לקבוע הסדר מיוחד להגנה על חושפי שחיתויות במשרד מבקר המדינה, בדומה להסדר הקיים בחוק מבקר המדינה, לגבי חושפי שחיתויות בכלל הגופים הציבוריים, שלא חל כיום על עובדים במשרד מבקר המדינה. לפי ההסדר המוצע, במצב בו התלונן עובד משרד מבקר המדינה על פגיעה בו, על ידי הממונה עליו בשל כך שחשף מעשי שחיתות, הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה חמורה במינהל התקין במשרד המבקר, ימנה יושב ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי לבירור התלונה ויינתנו לו הסמכויות המסורות לנציב תלונות הציבור בעניין זה.
בדברי ההסבר נכתב: "כיום אין בחוק מסלול המאפשר לעובד משרד מבקר המדינה, לקבל הגנה ממבקר המדינה בגין תלונה על חשיפת מעשה שחיתות, חריגה בנוהל וכיוצא בזה במסגרת הארגונית שבה הוא מועסק שכן מבקר המדינה מנוע מלעשות כן. עוד ראוי לציין, כי אף אם היה מסלול להגשת תלונה לעובד של משרד מבקר המדינה כאמור, קיים חשש ממשי שעובד שחשף מעשה שחיתות, עלול להירתע מהגשת תלונה לנציב תלונות הציבור, מאחר שזה האחרון, שמתמנה בהתאם לסעיף 32 לחוק, ממלא את תפקידו באמצעות יחידה מיוחדת במשרד מבקר המדינה. כלומר, שעובד המבקש להגיש תלונה כאמור, עלול לחשוש שייפגע אם יגיש את תלונתו לנציב תלונות הציבור, שממלא את תפקידו באותו משרד ציבורי בו העובד מועסק."
ח"כ סמוטריץ': "מוסד מבקר המדינה הוא מוסד חשוב מעיין כמוהו אבל הוא שונה מיתר הגופים בכך שהוא אינו שחקן פעיל על המגרש של הרשות המבצעת וזה גם היתרון היחסי שלו. לכן גם אין עליו פיקוח והוא לא גוף מבוקר. הפוזיציה הזו נשחקת בשנים האחרונות בגלל מעורבות יתר של מוסד המבקר בהליך קבלת ההחלטות, מה שגם פוגע בעבודתו. מאחר וזה המצב אנחנו נדרשים לתיקון החוק הזה. זה תיקון ראשון בשורה של תיקונים שצריך לעשות כדי להחזיר את מוסד המבקר למקום הנכון."
בקריאה שלישית תמכו 40 ללא מתנגדים.