קצבת הפנסיה הצפוייה לדור שלנו היא 38% מהשכר לגברים ו-31% לנשים: על הכנסה של 10,000 ₪, הפנסיה תהיה 3800 ₪ לגבר ו-3100 ₪ לאישה – כך עולה ממחקר חדש.
המחקר נערך על ידי שרית מנחם-כרמי ופרופ' אביה ספיבק מהמרכז לפנסיה ביטוח ואוריינות פיננסית של אוניברסיטת בן גוריון עבור ובמימון רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. המחקר ניסה להבין את התנהגות המבוטחים וההשלכות על הקצבה הפנסיונית הצפוייה מהרובד התעסוקתי. עוד חשוב לציין כי המחקר התבסס על נתוני אמת של קרנות הפנסיה, הביטוח הלאומי וממחקרים אחרים.
שורה של רפורמות נערכו בפנסיה מאז 1995 שנועדו לייצר מערכת יציבה, הוגנת שלא תסבול שוב מגירעונות אקטואריים, הפנסיה התקציבית והצוברת. קרנות הפנסיה החדשות שנוסדו לראשונה ב-1995 ונקבעו סופית ב-2003, נקבעות לפי הצבירה ולא חשופות לגירעונות אקטוראיים. ב-2008 הפנסיה הפכה לחובה עבור שכירים וב-2017 הפכה לחובה גם עבור עצמאים.
פנסיית החובה
פנסיית החובה היא הצלחה, אך לא מתאימה עבור בעלי הכנסה נמוכה. על פי נתוני המחקר נראה כי 95% מהציבור המבוטחים מאמין ותומך בפנסיית החובה. עוד נראה כי כ-70% מהציבור מעדיפים שהכסף יופרש לחיסכון פנסיוני ורק לאחר הפרישה לגמלאות תהיה האפשרות לקבל את הכספים.
שיעור הכיסוי של עובדים בפנסיה (שיעור העובדים החוסכים בקרן פנסיה מתוך סך המועסקים) כמעט הוכפל מ-33.4% ב-2007 ל-63.4% ב-2015. שאלון עמדות זיהה תמיכה רחבה בפנסית החובה ואמון בניהול הכספים ע"י קרנות הפנסיה.
אולם, שני החמישונים התחתונים לא נהנים מהצלחה של פנסיה החובה. הצבירה שלהם נמוכה מאד, ודמי הניהול שהם משלמים קרובים למקסימום החוקי. בסימולציה המביאה בחשבון שילוב של פרמטרים בעיקר וותק נוכחי בקרנות הפנסיה ושיעור של השכר הפנסיוני מתוך השכר ברוטו לפי חמישוני הכנסה מניבה שיעורי תחלופה ממוצעים של כ-31% בשני החמישונים הנמוכים אצל גברים ונשים.
דמי ניהול פחות חשובים
חישובים אקטואריים שבוצעו על בסיס מודל אידיאלי ובו עבודה רצופה, כיסוי לפנסיה על כל ההכנסה, אי משיכת פיצויים, ודמי ניהול ממוצעים הראו כי הפנסיה שתנבע מהחיסכון תהווה בשנות הפרישה תחליף סביר להכנסה. שיעור תחלופה שמתקבל – היחס בין הקצבה הפנסיונית התעסוקתית לשכר האחרון ערב הפרישה – יהיה 65% לגברים ו-46% לנשים.
אולם, התמונה המתקבלת היא הרבה פחות אופטימלית, מדובר על יחס תחלופה של 35% לגברים ו-29% לנשים. מכן שהפנסיה הצפוייה תהיה נמוכה משמעותית ולא מהווה תחליף טוב להכנסה בזמן הפרישה. התוצאה הזאת נובעת מ-2 גורמים עיקריים:
- שנות ההפרשה לפנסיה הן נמוכות.
- רק 58% מהשכר הוא שכר מכוסה לפנסיה.
רשות שוק דואגת (ובצדק) לציבור החוסכים בעיקר מהצד של הוזלת דמי ניהול ומקדישה לכך המון זמן, כך למשל, בחודש נובמבר הקרוב ייכנסו לתוקף קרנות פנסיה ברירת מחדל חדשות. אולם, זה לא הדבר היחידי שהוא חשוב, המחקר הזה מוכיח כי הבעיה המרכזית היא של הפנסיה בישראל היא לא דמי ניהול, אלא הן מעט שנות צבירה ושכר מבוטח נמוך – בזה צריך לטפל.
פיצויים = חלק מהפנסיה
הפנסיה מחולקת למרכיב פיצויים ולמרכיב תגמולים. מרכיב התגמולים הוא חלק שמפריד העובד וגם המעביד לצורך הפנסיה וזאת בנוסף למרכיב הפיצויים.
מרכיב הפיצויים הוא למעשה מה שהמעסיק מפריש כדי לשלם פיצויים לעובד שהחישוב הוא חודש עבור כל שנת עבודה, לכן התשלום החודשי הוא למעשה 1/12 או 8.333%. מרכיב הפיצויים צורף להפרשים על מנת להגדיל החיסכון לפנסיה. אולם התוצאה היא שאפשר למשוך אותם ללא מיסוי בזמן סיום/החלפת עבודה ובכך הפנסיה קטנה.
האוריינות הפיננסית הנמוכה של החוסכים מקשה עליהם להבין כי הפיצויים הם חלק חשוב מהפנסיה וזאת למרות שורה של מחקרים ומאמרים המוכיחים זאת. לכן צריך להגדיל את האוריינות הפיננסית של החוסכים לפנסיה על מנת שהם יבינו זאת. ממצאים נוספים הצביעו כי מסגור הפיצויים בתור חיסכון לפנסיה ולא בתור פיצוי על עזיבת העבודה מקטינה את משיכת הפיצויים. לכן, צריך לפעול לחינוך הציבור להקטנת משיכת הפיצויים, שבהעדר משיכת כספים אלו חלקם של הפיצויים מהווה שליש מהחיסכון ערב הפרישה.
מניתוח הנתונים מזהים החוקרים כי האוכלוסייה החוסכת מתאפיינת באוריינות פיננסית נמוכה. ראשית, שיעור משיכות הכספים הפנסיונים גבוה – 5% מהחשבונות משכו משיכה כלשהי ב-2016 – פיצויים בלבד, פיצויים ותגמולים או תגמולים בלבד. משיכות תגמולים מאפיינות בעיקר חשבונות לא פעילים וחשבונות פעילים של בעלי שכר נמוך. משיכות פיצויים נרשמו בקרב כל רמות ההכנסה, גם רמות ההכנסה הגבוהות.
עוד נראה כי החוסכים אינם נרתעים, חלקם גם מושכים את כספי התגמולים שלהם ואינם נרתעים משלם מס. ההנחה כי שחוסך שמושך את כספי התגמולים, משך לפני כן את כספי הפנסיה.
חשבונות לא פעילים
נכון להיום יש מעל 2.5 מיליון חשבונות לא פעילים בהיקף כולל של 50 מיליארד ₪ המהווים יותר מ-20% מסך היקף הנכסים במנוהל בפנסיה. חשבונות לא פעילים שייכים לאנשים שיצאו משוק העבודה ולא עובדים או חוסכים שעברו מקום עבודה יחד עם קרן פנסיה חדשה ולא ניידו את הקרן הקודמת. הסכום הממוצע שעומד לראשות חשבון לא פעיל הוא כ-24 אלף שקל לגבר ו-16 אל שקל לאישה.
אחד המאפיינים של חשבונות לא פעילים, שהם מלווים בדמי ניהול מקסימליים ביחס לאלו הפעילים. משום שאין פה דמי ניהול מהפקדות, שכן הן אינן פעילות, נגבים מהם שיעורי דמי ניהול מצבירה של 0.6%.
בפועל, קיים שירות שנקרא הר הכסף, שמטרתו לעזור לאתר את הכספים האבודים הללו ובמקרים אחרים אפשר להשתמש גם במסלקה פנסיונית. ההמלצה מהדו"ח היא לפעול לאיחוד החשבונות.
נשים מפקידות יותר לפנסיה
אחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על ההפרשות הפנסיוניות וכן על החיסכון הנצבר הוא שיעור השכר המבוטח. למעשה, זהו השכר לפיו מחושב כמה יש להפקיד לפנסיה. השכר המבוטח מוגבל לשכר הבסיס ולא כולל בונוסים, החזרי נסיעות, שעות נוספות ועוד.
שיעור השכר המבוטח אצל נשים גבוה יותר ביחס לגברים – 65% לעומת 52%. שיעור השכר המבוטח עולה עם ההכנסה, גם אצל גברים וגם אצל נשים.
עוד מציינים החוקרים כי שיעורי השכר הפנסיוני ביחס לשכר ברוטו נמוכים מאוד בחמישונים התחתונים, בעיקר אצל גברים. שיעורי השכר הפנסיוני ביחס לשכר ברוטו בקרב שני החמישונים הראשונים בממוצע הוא 51% אצל נשים ו-32% אצל גברים. כלומר הגורמים המפריעים לפנסיה, מודגשים הרבה יותר בקרב המשתכרים נמוך.
נכון לשנת 2018 שיעור ההפרשות הפנסיוניות עומד על 18.5%, עם זאת, למרות ששיעורי הפרשה אלו הגבוהים יחסית לממוצע OECD, השכר המבוטח נמוך ולכן צבירת הפנסיה נמוכה.
שיעור תחלופה נמוך
בהתבסס על הצבירות הקיימות, ביצעו החוקרים תחזיות לפנסיה הצפויה, לחוסכים שנמצאים כיום בגילאי ה-40, כלומר חוסכים וצוברים מעל עשור במערכת הפנסיה במתכונתה הנוכחית. מניתוח זה עלה כי הקצבאות שיתקבלו נמוכות ממה שמקובל לחשוב.
שיעורי התחלופה – היחס בין הקצבה הפנסיונית מקרן הפנסיה לשכר האחרון ערב הפרישה – המקובלים הם 65% לגברים ו-46% לנשים בממוצע (כלומר הקצבה הפנסיונית של גבר מקרן הפנסיה תהיה 65% מהשכר האחרון שקיבל, ו-46% עבור אישה). עם עדכון התחזיות לצבירה הקיימת כיום, שיעורי התחלופה הממוצעים יורדים ל- 57% לגברים ו-38% לנשים.
שיעורי תחלופה אלו בפועל צפויים להיות נמוכים יותר, שכן תחזית זאת מביאה בחשבון הפרשות פנסיוניות על כל השכר, רציפות תעסוקתית ואינה מביאה בחשבון משיכה של כספים פנסיוניים.
ניתוחים המביאים בחשבון את שיעור השכר המבוטח לפי חמישוני הכנסה ומגדר מניבים תחזיות לשיעורי תחלופה נמוכים יותר – 39% לגברים ו-31% לנשים. שיעורי תחלופה אלו נמוכים ב- 37% בממוצע מהתחזיות המקובלות.
דמי ניהול יורדים עם ההכנסה
ממצא נוסף שעלה מן הניתוחים הוא כי דמי הניהול יורדים עם רמת ההכנסה. נכון להיום, דמי הניהול המקסימליים שקרן פנסיה רשאית לגבות הוא: 0.5% מצבירה, ו-6% מהפקדה. מניתוח נתוני אמת עולה כי הרגולטור פועל להפחתת דמי הניהול ויש לכך גם תוצאות, כאשר דמי הניהול הממוצעים עומדים על 3% מההפקדות ו-0.26% מהצבירה, כלומר נמוכים בהרבה מהתקרה המותרת.
אולם, מדגישים החוקרים, מי שנהנה מדמי הניהול הנמוכים הם בעיקר בעלי שכר גבוה שכן הנתונים מראים כי עם עליית השכר יורדים דמי הניהול. גם שיעור החוסכים המשלמים מקסימום דמי ניהול, יורד והולך עם העלייה בהכנסה.
לאור ממצאים אלו כותבים החוקרים כי יש לפעול להשוואה רוחבית של דמי הניהול בין קבוצות הכנסה שונות וזאת כדי להפחית את אי השוויון. הסכמים בין ההסתדרות וקרנות פנסיה (לדוגמה ההסכם של ההסתדרות עם מנורה מבטחים) על הגבלת דמי ניהול לבעלי הכנסות נמוכות הוא צעד בכיוון הנכון.
אלו הם נתונים ראשונים שעשויים להעיד כי הפנסיה הנוכחית אינה מתאימה לבעלי הכנסות נמוכות, שעובדים בחלקם בסקטור הלא פורמלי, הן כדי לא לשלם מס הכנסה והן כדי לא להפסיד קצבאות למעוטי יכולת. "ככל הנראה, פנסיית הזקנה של הביטוח הלאומי היא העוגן שלהם. האם היא תספיק? אלו שאלות כבדות משקל שיש לענות עליהן בהמשך", כותבים החוקרים.
המלצות אחרות מהדו"ח
המאמץ הרגולטורי צריך להיות בפרמטרים שיש בהם השפעה גדולה על הפנסיה ולא באלו שקל יותר לטפל בהם. דמי הניהול הם פרמטר חשוב אולם הוא אינו המשפיע ביותר על הפנסיה. הורדה נוספת בדמי הניהול כבר לא תשפר משמעותית את הפנסיה. אולם השוואתם בין קבוצות הכנסה שונות תפחית את אי השוויון. צעד נכון בעניין הוא תקרת דמי ניהול נמוכה יותר עבור בעלי שכר נמוך, כפי שעשתה חברת הביטוח מנורה.
יש לפעול לכיסוי גבוה יותר של השכר הפנסיוני מתוך השכר ברוטו, במיוחד בקרב השכבות הנמוכות. זהו הפרמטר המשמעותי ביום לפנסיה עבור חוסכים פעילים.
יש לפעול לחינוך הציבור להקטנת משיכת הפיצויים שהם חלק מהחיסכון לפנסיה.
יש צורך בהסתכלות מחדש על הפנסיה, כדי להתאים אותה לבעלי הכנסות נמוכות: עוזרות בית, עובדים לא מיומנים, חרדים וערבים. ההמלצה המקובלת של הגדלת ההון האנושי שתתרום להעלאת הפריון במשק, כולל של העובדים החלשים, תתרום גם להצלחתה של פנסית החובה.
עוד בנושא
- הר הכסף – המדריך המלא לאיתור פוליסות וחסכונות
- הר הכסף 2 – המדריך המלא לאיתור חשבונות בנק
- מסלקה פנסיונית – כך תוכלו לדעת איפה הכסף שלכם ומה לעשות איתו
- 6 הדברים החשובים שאתם חייבים לבדוק בדוחות הפנסיוניים שלכם
- 8 הדרכים החשובות להגדלת קצבת הפנסיה שלכם