חדשות כלכלה

הכלכלן הראשי: קצבאות זקנה ונכות – תרומה משמעותית לצמצום העוני

סוגיית אי השוויון בישראל מצויה על סדר היום הציבורי זה תקופה ארוכה, כאשר הדיון נסוב בעיקר סביב ערכו הגבוה יחסית של מדד ג'יני בישראל לעומת מרבית המדינות המפותחות. למרות זאת, מדד ג'יני לאי שוויון ברוטו (נמדד בהכנסה כלכלית) יורד בהתמדה בעשור וחצי האחרונים ובשנים האחרונות אף ניכרת ירידה מתמשכת ברמתו של אי השוויון נטו (הנמדד בהכנסה לאחר מסים ישירים ותשלומי העברה).

בעוד שמדד ג'יני הינו המדד הנפוץ לבחינת רמת אי השוויון במדינות, ישנם מדדים נוספים המאפשרים הבנה נוספת של מאפייני אי השוויון במדינה. בין אלו, נהוג לעשות שימוש במדד הבוחן את רמת העוני היחסי – תחולת העוני. תחולת העוני מוגדרת כשיעור העניים באוכלוסייה (משקי בית או פרטים) שהכנסתם נמוכה מקו העוני. גם המדד לתחולת העוני מצביע על רמה גבוהה יחסית של עוני בהכנסה נטו בישראל וזאת למרות שרמתו של העוני בהכנסה ברוטו אינה גבוהה ביחס למרבית המדינות המפותחות.

במדינת ישראל מרבית הקצבאות משולמות על ידי המוסד לביטוח הלאומי, וחלקן על ידי מוסדות ציבוריים נוספים כדוגמת משרד האוצר ומשרד הביטחון. בצידה השני של המשוואה נהוגים בישראל שלושה סוגי תשלומי חובה (או מיסוי) על הכנסות הפרטים – מס הכנסה, תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות.

ישנה שונות ניכרת במידה בה ההתערבות הממשלתית מסייעת בהפחתת העוני היחסי בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה בישראל. תרומתן של ההעברות הציבוריות בצמצום אי השוויון ניכרת ביותר בקרב משקי בית של קשישים, היכן שתחולת העוני מצטמצמת בכמחצית (מ-36.6% ברוטו ל-18.4% נטו) במעבר מהכנסה ברוטו לנטו.

השיטה בה נבדקה ההשפעה

השפעתם של אפיקי ההעברה הציבורית השונים על תחולת העוני נבחנה באמצעות הגדרת תמהילי העברה ציבורית שונים המוסיפים/מפחיתים בהדרגה את רכיבי ההעברה השונים ביחס למצב הנהוג כיום. למעשה נערך "סימלוץ" של תחולת העוני במשק, בהינתן תמהילים שונים של העברות ציבוריות. סקר הוצאות משקי הבית כולל פירוט לגבי:

  • 9 סוגי קצבאות של הביטוח הלאומי – קצבת ילדים, קצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת נפגעי עבודה, קצבת נכות, דמי אבטלה, השלמת הכנסה, קצבת סיעוד וקצבה אחרת.
  • 7 סוגי קצבאות ממקורות ציבוריים אחרים – משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון, מענק עבודה, ישיבה, מלגה וגופים אחרים.
  • 3 סוגי תשלומי חובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי.

בסופו של דבר, הסימולציות השונות מחשבות את כל התמהילים האפשריים וכל הסידורים (או צימוּדים) האפשריים של קצבאות ותשלומי חובה המפורטים בסקר. שיטה זו אפשרה הגדרת התפלגות נפרדת לכל רכיב העברה ציבורית וגזירת אומדן לכיוון ועוצמת ההשפעה הממוצעים של כל רכיב על תחולת העוני, וכן אינדיקציה האם ההשפעה שנמצאה הינה מובהקת.

ההשערה היא שככל שההשפעה שנמצאה שלילית וגדולה יותר, תרומתם של הקצבה או תשלום ההעברה הרלוונטיים לצמצום תחולת העוני, משמעותית יותר ולהיפך עבור השפעות חיוביות.

לצורך החישובים הוגדרה ההכנסה הכלכלית ברוטו של משק הבית כסכום של:

  1. ההכנסות הכספיות של הפרטים במשק הבית מעבודה.
  2. הכנסות מהון.
  3. כלל ההכנסות מפנסיה וקופות גמל.
  4. הכנסות מתמיכות שוטפות ממשקי בית אחרים בארץ ומפרטים ומוסדות בחו"ל.

התוצאות

הקצבאות המחליפות תעסוקה (קרי אלו המיועדות לפרטים שאינם יכולים להשתתף בשוק העבודה), זקנה ונכות, בעלות התרומה המשמעותית ביותר לצמצום תחולת העוני בקרב משקי הבית בישראל. בתוך כך, תרומה של קצבת הנכות לצמצום תחולת העוני ניכרת על פני כל קבוצות האוכלוסייה.

עוד ניתן לראות כי בקרב קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים יחסית בשוק העבודה, ומספר ילדים גדול יחסית (ערבים וחרדים), הקצבאות העיקריות המשפיעות על צמצום תחולת העוני הן קצבאות הילדים והנכות. בהתאם, תחולת העוני בקרב משקי הבית בקבוצות אלו גבוהה יחסית ושיעור משמעותי מהם משתכר ברמות הכנסה נטו המשתייכות לעשירונים הנמוכים.

הרכב ההכנסה ופילוח הרכב האוכלוסייה לפי קבוצות נבחרות
הרכב ההכנסה ופילוח הרכב האוכלוסייה לפי קבוצות נבחרות

ממצא נוסף הינו תרומתן הניכרת של קצבאות מישיבות לצמצום תחולת העוני בקרב משקי הבית החרדים, וכן תרומתן של הקצבאות ממשרד האוצר (כגון קצבאות ניצולי שואה) לצמצום תחולת העוני בקרב משקי בית קשישים. ממצא מפתיע הינו היעדר תרומה מובהקת של מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) לצמצום תחולת העוני, אולם הוא מתיישב עם עבודות קודמות של אגף הכלכלן הראשי מהן עולה כי נתוני מענק הכנסה המוצגים בסקר הוצאות משקי הבית מוטים כלפי מטה.

השפעתם הנאמדת של תשלומי החובה על תחולת העוני הייתה אחידה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה – בכולן נמצא כי מס ההכנסה ודמי הביטוח הלאומי תורמים לצמצום תחולת העוני, בעוד שדמי ביטוח הבריאות תורמים להרחבתה. עם זאת, בעוד שבכל הקבוצות האחרות רק השפעת מס ההכנסה נמצאה מובהקת, בקרב קשישים נמצא כי ההשפעות של דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות נמצאו במשפיעים באופן מובהק (אם כי בכיוונים מנוגדים), זאת בעוד שתרומת מס הכנסה לצמצום העוני לא נמצאה כמובהקת.

שיעור תשלומי החובה מההכנסה ברוטו
שיעור תשלומי החובה מההכנסה ברוטו

תוצאות אלו מתיישבות גם עם ניתוח שיעור תשלומי חובה אלו של משקי הבית מההכנסה ברוטו לפי עשירוני הכנסה. כך, שיעור תשלום מס הכנסה מתוך ההכנסה ברוטו רושם עלייה חדה בין העשירונים, כאשר שיעור זה גבוה בעשירון העליון פי 36 מאשר בעשירון התחתון (18.2 אחוזים בעשירון העליון בהשוואה ל- 0.5 אחוז בלבד בעשירון התחתון). מנגד, בשיעור תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות (מההכנסה ברוטו) הפערים בין העשירונים קטנים יחסית. יתר על כן, השיעור האמור בהקשר של דמי ביטוח הבריאות אף יורד עם העלייה בהכנסה.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? אפשר לתרום לנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרום עכשיו דרך פייפאל.


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

טופס משוב אנונימי לשיפור התוכן

האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור? (נא לא לשאול שאלות)



קבוצת פייסבוק בנושא ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס ערך מוסף. שאלו שאלות והשתתפו בשיחות ודיונים. הצטרפו עכשיו בקישור זה.

תגיות

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *