מידי פעם אנחנו שומעים וקוראים על כך שחברות ועסקים חותמות על הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים שכולל תנאים מיטיבים לעובדים באותו מקום עבודה. תנאי עבודה אלו לרבות בעת ההצטרפות ובעת סיום יחסי עובד מעביד נקבעים באותו הסכם וחלים על כל העובדים או חלק מהם.
במרבית המקרים, הסכם קיבוצי בעבודה הוא הסכם טוב יותר מאשר חוקי העבודה השונים, צווי הרחבה או תקנות לחוקי העבודה. וגם במקרה שסעיפים פחות טובים, אין להם תוקף משפטי.
בכתבה הזו אנו נדון על ההסכמים הקיבוציים, מה הם אומרים, מה קובע החוק וגם איך מוצאים את כל ההסכמים הקיבוציים הקיימים בישראל.
מה זה הסכם קיבוצי?
הסכם קיבוצי הוא הסכם עבודה בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים יציג במקום העבודה. ההסכם נחתם בדרך כלל לאחר משא ומתן ארוך על תנאי העסקה השונים של העובדים שכוללים סעיפים בדבר הזכויות והחובות של העובדים ושל המעסיק.
בשונה מהסכם אישי שהוא הסכם בין מעסיק לבין עובד יחיד, הסכם קיבוצי הוא הסכם שמאגד בתוכו כמה עובדים וכמה מעסיקים וארגוניהם השונים.
בישראל קיימים 2 סוגים של הסכמים קיבוציים:
- הסכם קיבוצי מיוחד – זהו הסכם בין מעסיק או ארגון מעבידים מטעמו לבין ארגון עובדים מטעם העובדים שעליהם ההסכם יחול. הסכם זה בתוקף על אותו מעסיק או אותו מפעל.
- הסכם קיבוצי כללי – זהו הסכם לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה כך שההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין לארגון המעסיקים שבהם.
במילים אחרות, הסכם קיבוצי מיוחד חל באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. בזמן שהסכם קיבוצי כללי חל אצל מעסיקים או במקומות העבודה על פי ענפי עבודה ו/או אזור גאוגרפי, כולם או חלקם.
לעניין הסכם קיבוצי כללי, ארגון יציג של עובדים הוא ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם.
לעניין הסכם קיבוצי מיוחד, ארגון יציג של עובדים הוא ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצג אותם לעניין אותו הסכם, וזאת בתנאי שמספר זה לא נמוך משליש (1/3) מכלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.
מהם התנאים של הסכם קיבוצי?
הסכם בעבודה ייחשב הסכם קיבוצי אם הוא עומד בכל התנאים הבאים:
- הוא נחתם בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים יציג.
- התוכן שלו בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מן העניינים הללו.
- ההסכם חייב להיות בכתב ולא בעל פה.
- ההסכם נעשה כתוצאה ממשא ומתן בין הצדדים ולא בהוראה חד צדדית של המעסיק.
- ההסכם חייב להיות רשום אצל רשם ההסכמים הקיבוציים במשרד העבודה.
לעניין הנקודה האחרונה חשוב לציין כי העתק של ההסכם החתום יש להגיש לרשם ההסכמים הקיבוציים תוך חודשיים מיום החתימה על הסכם קיבוצי זה.
הסכם קיבוצי שלא עומד בקריטריונים לעיל לא ייחשב הסכם קיבוצי, אך הוא ייחשב "הסדר קיבוצי". התוקף של הסדר קיבוצי נחות יותר מאשר תוקף הסכם קיבוצי והוא מונע על פי עיקרון תום לב בין הצדדים.
על אילו נושאים ניתן לקבוע בהסכם קיבוצי?
החוק מגדיר כי תוכן ההסכם הקיבוצי חייב להיות בעניינים שונים של יחסי עבודה וזכויות עובדים. ההסכם צריך לכלול נושאים לעניין קבלת עובד למקום העבודה או סיום העסקתו, קביעת תנאי עבודה, קביעת יחסי עבודה, וכן הגדרת הזכויות והחובות של מי שחתום על ההסכם, או בחלק מהנושאים הללו.
לדוגמה, בהסכם קיבוצי ניתן לקבוע את הזכויות הבאות:
- הגדרת שכר הבסיס בארגון.
- קביעת תוספת שכר אוטומטית.
- הגדלת שיעורי הפרשות לפנסיה.
- קבלת תוספות שונו כדוגמת תוספות ביגוד, גני ילדים, סבסוד ארוחות וכדומה.
- קרן השתלמות לכל עובד.
- הגדלת ערך יום ההבראה.
- קביעת מנגנון פיטורים.
- ועוד..
מתי מתחיל הסכם קיבוצי?
התוקף של הסכם קיבוצי והתנאים שלו חלים החל מהיום שנקבע בהסכם ואם לא נקבע מועד כזה אז ממועד החתימה על ההסכם.
על מי חל הסכם קיבוצי?
הסכם קיבוצי מיוחד חל על:
- בעלי ההסכם.
- מעסיקים המיוצגים באותו הסכם על ידי ארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם.
- כל העובדים הכלולים בהסכם, המועסקים על ידי מעביד שהוא בעל ההסכם או מעביד שמיוצג על ידי ארגון מעסיקים שהוא בעל ההסכם.
הסכם קיבוצי כללי חל על:
- בעלי ההסכם.
- מעסיקים בענפים או בשטח הכלולים בהסכם, שהיו בעת החתימה על ההסכם חברים בארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם או שנעשו במהלך תקופת ההסכם חברים בארגון כזה. למעט מחברים שהוצאו מכלל ההסכם בצורה מפורשת.
- כל העובדים הכלולים בהסכם שמועסקים על ידי מעסיק כזה (נקודה לעיל), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם.
עד מתי חל הסכם קיבוצי (מתי הוא מסתיים)?
החוק קובע כי ניתן לקבוע הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת או לתקופה בלתי מסויימת.
הסכם קיבוצי שנקבע לתקופה מוגבלת (עם תוקף סיום ההסכם) יופסק אך ורק אם אחד הצדדים להסכם הודיע בכתב על כך שהוא יופסק ולא יימשך עוד וזאת לפחות חודשיים לפני מועד סיום ההסכם. אם אחד הצדדים לא הודיע חודשיים לפני מועד סיום ההסכם על כך שההסכם יופסק, ההסכם יימשך ויהפוך להיות הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מוגבלת. צד שמעוניין לסיים את ההסכם הקיבוצי במקרה זה, יודיע לצד השני לפחות חודשיים מראש על סיומו.
הסכם קיבוצי שלא נקבע לתקופה מוגבלת (ללא תוקף סיום ההסכם) יופסק כאשר אחד הצדדים הודיע בכתב על סיום ההסכם במועד שנקבע בהסכם ואם לא נקבע מועד כזה, אז חודשיים מראש לפחות מיום הביטול. במקרה שהסכם נעשה מלכתחילה ללא תקופה מוגבלת, התוקף שלו יהיה לפחות שנה אחת – כלומר, לא ניתן לבטל את ההסכם בתוך פחות משנה ממועד חתימה על ההסכם.
זכויות הסכם קיבוצי וחובותיו
ההוראות שנמצאות בהסכם קיבוצי מהווים כחוזה עבודה בין כל עובד ובין כל מעסיק שעליהם חל ההסכם. הזכויות והחובות של העובדים והמעסיקים מכוח ההסכם יהיו תקפים גם לאחר תום מועד ההסכם ולאחר הודעה כי פקיעת התוקף בין הצדדים.
במילים אחרות, כל עוד לא שונו הסעיפים בהסכם או לא בוטלו כדין – הם ימשיכו להיות תקפים ללא הגבלה (אפילו שההסכם הסתיים ולא תקף יותר).
לבסוף, השתתפות בשביתה לא מהווה הפרת חובה אישית.
הפרת הסכם קיבוצי
החוק קובע כי ארגון עובדים וכן ארגון מעסיקים לא יחוייבו לשלם פיצויים על הפרת הסכם קיבוצי, אלא אם הם התחייבו במפורש בהסכם. עם זאת, עובדים ומעסיקים כפופים להסכם ולכן כאשר צד אחד מפר את ההסכם, הרי שהוא הפר חוזה עבודה.
ויתור זכויות
זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם הקיבוצי לא ניתנות לוויתור. כך שאם לעובד מגיע תשלום מוגדל של דמי הבראה, הוא לא יכול לוותר על הזכות הזו.
סתירה בין חוק לבין הסכם קיבוצי
הסכם קיבוצי יכול להיות הסכם מיטיב יותר לעומת החוק. כלומר, זכויות המוקנות לעובדים במסגרת הסכם קיבוצי יכולות להוסיף על הזכויות המוקנות לו על פי חוק, אך לא לגרוע מהן.
לדוגמה: סעיף בהסכם קיבוצי שקובע כי עובד יהיה זכאי לדמי חופשה נמוכים ממה שקבוע בחוק – סעיף זה בהסכם הוא לא בר תוקף.
סתירה בין הסכם קיבוצי לבין הסכם אישי
אם חל על העובד חוזה עבודה והסכם קיבוצי, ונקבעה לו הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית בהסכם קיבוצי – ההוראה בהסכם קיבוצי היא עדיפה. לעומת זאת, אם ההוראה בהסכם אישי מיטיבה עם העובד, היא תהיה עדיפה בתנאי שאין בהסכם קיבוצי דבר המונע במפורש את אותו שינוי.
יותר מהסכם קיבוצי אחד על עובד
יש מקרים בהם יחולו על עובדים יותר מהסכם קיבוצי אחד:
- שילוב של הסכם קיבוצי כללי יחד עם הסכם קיבוצי מיוחד.
- שילוב של הסכם קיבוצי מיוחד עם הסכם קיבוצי מיוחד שחל לפני וזכויותיו עדיין תקפות.
- או שילוב בינהם.
במקרה זה, התוקף יהיה להוראה הטובה ביותר לעובד.
לדוגמה: אם בהסכם קיבוצי אחד נכתב כי דמי הבראה שווים 500 שקלים ובהסכם קיבוצי אחר דמי הבראה 450 שקלים – העובד יהיה זכאי ל-500 שקלים.
מאגר ההסכמים הקיבוציים
החוק קובע כי יוקם מאגר שבו יימצאו כל ההסכמים הקיבוציים הקיימים במדינה וזאת על מנת שכל אדם, ובמיוחד עובד אצל מעסיק כזה, יוכל לראות את כל התנאים של ההסכם ולדעת מהם הזכויות שמגיעות לו מכוח ההסכם ומהם חובותיו.
עוד בנושא
- צו הרחבה – מה זה, מה תפקידו ועל מי הוא חל?